אבחנות בין תחומי וענפי משפט
ראשית, קיים שוני מהותי בין תחומי המשפט וכנגזרת מכך גם הדרישה המשפטית מהפוליגרף לטובת שימושו בכל ענף משפטי.
משפט | פלילי | אזרחי |
התובע | המדינה היא המאשימה (המתלונן יוצא מהתמונה לאחר הגשת התלונה ושאלת שקילת הגשת כתב אישום נתונה באופן בלעדי לפרקליטות (בג"צ קצב לא התערב). אבחנה בין דיני מעצר (לצרכי חקירה או מניעת מסוכנות) לבין בירור האשמה. | כל אזרח, גוף או חברה או המדינה יכולים להגיש תביעה אזרחית לסעד כספי/הצהרתי/צו עשה/צו מניעה. |
מידת ההוכחה | מעל לספק סביר (נהוג לכמת ב-97% ומעלה) | מאזן הסתברויות (מעל 50.1%) מקרים מיוחדים של תביעה ובה אשמה של זיוף או מירמה – "נטל מוגבר" (בין 70% לבין 80%) |
נטל ההוכחה | על התביעה מהתחלה ועד הסוף (לכן נאשם יכול לבחור שלא להעיד). | ברוב המקרים על התובע, אך הנטל יכול לעבור לפעמים לצד האחר |
שלוש גישות ביחס לקבילות הפוליגרף
במהלך החמישי השנים האחרונות הסתמנו שלוש גישות באשר לקבילות ממצאי הפוליגרף:
- פסילה של הפוליגרף על הסף (per-se rule of exclusion) – חשש שממצאי בדיקה הפוליגרף ישפיעו על השופט ועל המושבעים (משפט אמריקאי) היות והוא נתפס בעיניהם "כמכונת אמת".
- שיקול דעת של קבילות הכלי בידי כל שופט – כל שופט רשאי להחליט האם להשתמש בפוליגרף וכיצד לשלב את ממצאי הבדיקה בהליך המשפטי.
- קבילות הפוליגרף מותנית בהסכמת הצדדים – בהינתן שהצדדים (במשפט אזרחי או פלילי) מסכימים לבדיקת הפוליגרף אזי ממצאי הבדיקה יוכלו לשמש כראיה.
פסיקות בולטות במשפט אמריקאי
כמה פסקי דין בולטים עיצבו את ההתייחסות לבדיקת הפוליגרף כאל ראיה קבילה ברצות הברית לאורך השנים. להלן סקירה כרונולוגית:
1923 – משפט Frye – הנאשם בפרשה הורשע ברצח ובית המשפט לערעורים ובית המשפט הפדרלי דחו את ערעורו בדבר הרשעתו וסירבו לקבל את בדיקת הפוליגרף, הראיה מטעם ההגנה. בדיקה זו הייתה פרימיטיבית ומבוססת על ערוץ לחץ הדם בלבד וללא טכניקה מהימנה לבדיקה. בית המשפט פסק כי אותה בדיקה טרם זכתה למבחן "ההכרה המדעית הכללית" במוסדות ורשיות פיזיולוגיים ופסיכולוגיים ועל כן אינה יכולה להיות קבילה משפטית.
1993 – משפט Daubert – בית המשפט העליון של ארצות הברית החליף את מבחן Frye לקביעת קבילותה של ראיה מדעית בפסק הדין. נקבע שגישת Frye נוקשה מדי, וצוין כי ניתן להישען על ראיון ועדויות מומחה (expert evidence rule 702). חוקים אלה מתירים עדות מומחה בפני מושבעים, אם היא מבוססת על מבחן "הידע המדעי". גולת הכותרת היא כי גם אם ישנה מחלוקת בקהילה מדעית בדבר מדעיותה של ראיה, אין פירוש הדבר פסילה אוטומטית של הראיה.
2004 – משפט Martinez – השופטת מינצנר מביעה ביקורת על כך שכל רשויות המדינה עושות שימוש רב בבדיקות פוליגרף (כאמצעי חקירתי, סינון עובדים וכו') ואילו בבית המשפט אותה נציגות של המדינה טוענת לאי קבילותו על בסיס טיעונים של חוסר מהימנות ותקפות מדעית אשר לא הפריעו לה בתורה לעשות בו שימוש לצרכיה שלה.
מבחן הידע המדעי
- האם התאוריה או הטכניקה שעליהם מתבססת העדות/ראיה היא בת-בדיקה?
- האם ידוע טווח השגיאות ביישום טכניקה זו?
- האם התאוריה או הטכניקה הוכפפה לסקירה וביקורת בתחום שאליו הן משתייכות והאם פורסמו בתחום זה?
- מהי רמת הקבלה המדעית של הטכניקה ו/או של התאוריה בקהילה המדעית?
- מהי מידת התקינה לקביעת השימוש בטכניקה זו?
אירועים מרכזיים במשפט הישראלי
1981 – דוח וועדת כהן – ב1978 החליט שר המשפטים למנות וועדה לחקר הנושא של קבילותן של בדיקות הפוליגרף בראשות השופט יצחק כהן. הוועדה ציינה נקודות מספר בעד קבילות הפוליגרף (למשל מחקרים רבים שהעידו על אחוז דיוק גבוה) ונקודות נגד קבילות הפוליגרף. המלצות הוועדה:
- אין מקום בשלב זה להציג את תוצאות בדיקת הפוליגרף במשפט פלילי גם כאשר ישנה הסכמה מוקדמת של שני הצדדים.
- ניתן להשתמש בבדיקת הפוליגרף בהליכי ביניים פליליים לרבות דיון בשחרור בערבות או הארכת מאסר.
- במשפט אזרחי, המליצה הוועדה להתיר הבאת תוצאות בדיקת פוליגרף כראיה בתנאי שקיימת הסכמה בין הצדדים ואף להסכים לכבול את בית המשפט לתוצאות אלה.
חרף ההמלצות האמורות, משרד המשפטים לא מצא לנכון לכלול בהצעת חוק הראיות (1981) כל הוראה בדבר השימוש בפוליגרף ומחברי ההצעה לא התייחסו להמלצות הדוח.
1984 – משפט ביאזי – במשפט זה שני הצדדים היו חלוקים בגרסאותיהם העובדתיות על אודות שאלות חוזיות לפיכך הגיעו להסכם – שקיבלת תוקף של פסק דין – שלפיו הם ייבדקו בפוליגרף ויקבלו על עצמם את תוצאות הבדיקה. בית המשפט המחוזי נתן תוקף קבלת ממצאי בדיקת הפוליגרף ובית המשפט העליון הוסיף בערעור "בעוד שתוצאות הפוליגרף טרם הוכחו כאמינות די הצורך כדי לשמש כראיות במשפטים פליליים …. אין מניעה להתיר קבילותן של אותן תוצאות בהליכים אזרחיים. זאת בתנאי ששני הצדדים הביעו הסכמתם לעריכת הבדיקה ולהגשת תוצאותיה כראיה, וכן בכפוף לשיקול-דעתו של בית המשפט.
2004 – משפט אבו חמאד – למעשה בית המשפט העליון מאמץ באופן מלא את מבחן הידע המדעי כפי שהוצג בפס"ד Daubert.
מבט לעתיד
בדיקת הפוליגרף השתכללה עם השנים במישור הטכניקה והטכנולוגיה, וכן נצבר ידע מעשי, תאורטי ואף מחקר אקדמי. לפיכך, אנו מאמינים כי קרב היום שבו בית המשפט העליון ידון מחדש בשאלת קבילות המשפטית בהתאם להלכת אבו חמאד (Daubert). כמו כן, כיום השימוש בפוליגרף כראיה במשפט האזרחי הוא שונה בין הערכאות ובין בתי המשפט השונים כאשר לכל שופט ישנה תפיסה אחרת בנוגע לקבילות בדיקות הפוליגרף כראיה.
בשנים האחרונות קיים שימוש נרחב בבדיקות הפוליגרף במשפט האזרחי בהסכמת כל הצדדים.