מכשיר הנועד לקלוט ולפענח תגובות בלתי רצוניות של אדם יכול לשמש עבור שורה ארוכה של צרכים. המטרה העיקרית של המכשיר היא לבדוק האם האדם משקר, אולם בענף החקירות והמשפט נהוג לנצל את היכולות שלו גם על מנת לבסס טענה, להשוות ראיות, להצביע על סימוכין להשערות מסוימות וכן הלאה.
יחד עם זאת, השאלה העיקרית היא האם תוצאות המכשיר קבילות בין כתלי בית המשפט ומי מחליט על כך.
הדיון סביב אמינותו של פוליגרף לא מתקיים רק בישראל. מבחינה תיאורטית, בתי המשפט בארץ וגם במקומות אחרים בעולם אינם מקבלים את תוצאות הבדיקה בתור ראיה משפטית קבילה. מבחינה עקרונית, עורכי הדין והחוקרים דווקא נעזרים לעיתים קרובות בבדיקות מן הסוג הזה על מנת לבדוק כיווני חקירה, חשודים וכדומה.
מה אומר החוק?
החוק בישראל אוסר לחייב אדם לעבור בדיקת פוליגרף וזאת מחשש לפגיעה בפרטיות. עם זאת, ברגע בו אדם חותם על כתב הסכמה לביצוע הבדיקה יכולות הבדיקות להיות קבילות. תנאים מורכבים אלו הופכים את השימוש במכשיר לכלי הנמצא תחת מחלוקת.
זו הבעייתיות העיקרית של תוקף בדיקת פוליגרף מבחינת החוק:
- התרגשות מעצם המעמד המשפיעה על התוצאות
- הבדלים בין נתונים פיזיים בסיסיים כגון הזעת יתר, דופק מהיר, לחץ דם גבוה וכדומה
- יכולת להערים על הבדיקה
ליווי מלא לבדיקת הפוליגרף
אנחנו במכון תמיר לפוליגרף מודעים לכל הסוגיות סביב הנושא ומציעים ללקוחות ליווי מלא מהרגע הראשון. דרכנו תוכלו להתגבר על הבעיות המלוות את הבדיקה, אך לעשות זאת באופן חוקי ובהתאם לתקנות. בואו להתייעץ אתנו לגבי הצורך בבדיקות ולשמוע על מקרים קודמים. יש לנו את הניסיון הדרוש על מנת לעזור ללקוחות במגזר הפרטי, העסקי והציבורי לקראת או במהלך ביצוע בדיקות רגישות.